פסק-דין בתיק ת"א 23712-10-09

1.         בפניי תובענה למתן סעד הצהרתי וכן לסעד כספי של השבת מיסי יבוא אשר נגבו על ידי אגף המכס והמע"מ (להלן: " הנתבעת") מהתובע, יבואן שמנים (להלן: " התובע" או " ליאני"), בגין ייבוא שמן זית. מחלוקת הצדדים נסבה על טיבו של השמן וסיווגו לצורך קביעת שיעור המכס המתחייב בגינו.

עניינה של המחלוקת בתיק שלפניי הוא בשאלה העובדתית : האם השמן שייבא התובע בארבעת הרשימונים נשוא התובענה הינו שמן זית ראוי למאכל, כטענת הנתבעת (המחויב במס בשיעור 12% + 4.47 ש"ח לכל ק"ג) או שמא מדובר בשמן למאור שאינו ראוי למאכל, כפי שטוען התובע (המחויב במס בשיעור 8%).

2.          רקע עובדתי

א)         התובענה מתייחסת ל- 66,880 ק"ג של שמן זית (להלן גם: " הטובין" " השמן"),  שהתובע ייבא ארצה מספרד, בארבעה רשימוני ייבוא, כדלקמן (יכונו להלן יחד: " הרשימונים"): 

רשימון מס' 820333110 מיום 5/2/08 (להלן: רשימון 1); 

            רשימון מס' 820965556 מיום 6/4/08 (להלן: רשימון 2);

            רשימון מס' 820979417 מיום 6/4/08 (להלן: רשימון 3);

            רשימון מס' 820965473 מיום 6/4/08 (להלן: רשימון 4); 

ב)         שיעור המכס המוטל על יבוא שמן זית נגזר מטיבו, אשר נקבע בהתאם לפרמטרים המפורטים בתקן הישראלי לשמן זית ("ת"י 191"), וסיווגו ככזה הראוי "למאכל" או "אחר" (ת"י 191 - נספח א' לתצהיר הברי מטעם הנתבעת; תעריף המכס - נספח ב' לתצהיר הנ"ל).  

ג)          השמן אשר יובא ברשימונים הנ"ל, תואר על ידי סוכני המכס של התובע כ"שמן למאור", וסווג על פי פרט מכס 15.09.9090 החייב ב- 8% מכס ומתייחס ל"שמן אחר", להבדיל משמן "למאכל".  

ד)         ביום 7/9/08 שלחה הנתבעת לתובע, ארבע הודעות חיוב נפרדות בגין הרשימונים (נספחים א' - ד' לכתב התביעה), בהם ציינה, כי בביקורת שנערכה לאחר התרת הרשימונים וטרם סילוקם מן המחסן הרשוי, התברר כי שמן הזית אשר יובא הוא שמן זית למאכל.

עוד עולה מהודעות החיוב כי דגימות משמן הזית נבדקו במעבדות "מילודע" ו"בקטוכם" (להלן יחד : " המעבדות") ונמצא  כי השמן עומד בדרישות ת"י 191, החל על שמן למאכל. 

רשימון 1, מיום 5/2/08, נבדק ע"י "בקטוכם" - 7/2/08; סולק מהמחסן ביום 13/2/08; 

            רשימון 2, מיום 6/4/08, נבדק ע"י "מילודע"  - 18/5/08; סולק מהמחסן ביום 27/5/08;

            רשימון 3, מיום 6/4/08, נבדק ע"י "מילודע" - 21/5/08; סולק מהמחסן ביום 25/6/08; 

            רשימון 4, מיום 6/4/08, נבדק ע"י "בקטוכם" - 13/4/08; סולק מהמחסן ביום 7/5/08;

לאור ממצאים אלו, כך צויין בהודעות, יש לסווג את השמן בפרט מכס 15.09.9030, החייב בתשלום 12% מכס + 4.47 ש"ח לכל ק"ג, ולא כפי שסווג ושולם בפועל. לפיכך, ובשל ההצהרה השגויה נוצר לחובת התובע "גרעון" העומד על סך כולל של 376,798 ש"ח.

ה)         ביום 20/8/09 שלחה הנתבעת לתובע מכתב, באמצעות מר יעקב אוסטר מנהל בית מכס מרכז, ובו הודיעה לתובע כי יתרת חובו נכון למועד האמור עומדת על סך 370,185 ש"ח וזאת לאחר ניכוי עיקולים בסך 55,630 ש"ח ובתוספת ריבית וקנס פיגורים. 

כן הודע לתובע, כי מאחר שטרם שילם את החוב האמור, הוחלט לממש פיקדונותיו שהיו  בידי הנתבעת בסך של 250,236 ש"ח, לצורך פירעון חלק מן החוב.